Alternative flash content
Requirements
חנוכה: החג הכי קטן?
לפעמים נראה לנו שחנוכה היא חג נורא "קטן," מדליקים נרות בלילה, שרים (במקרה הטוב) את הלל בבקר, ובינתים הולכים לעבודה כרגיל (ע' משנה ברורה תרע:ה). חוץ מלביבה או סופגניה מפעם לפעם, האם אנחנו אפילו זוכרים במשך היום שזה חנוכה? ולא רק זה, אלא אפילו הסממן של כל חגיגה יהודית (סעודת מצוה) חסר בחנוכה (שולחן ערוך תרע:ב). אבל מבט לעומק יגלה לנו את העומק של חג נפלא וקדוש זה!
מובא בשם רבי נחמן (ליקוטי הלכות חנוכה א') הדלקת נר חנוכה היא ה"חינוך" בעבודה ה' שלנו, שבא אחרי שאנחנו מצליחים לשבור את "כח המדמה" (האשליות) שמונעת ממנו להתקשר עם ה'. כל לילה, כשאנחנו מדליקים נר חדש, אנחנו עולים למדרגה חדשה בעבודת ה'. הבעיה היא, שכל פעם שאנחנו מנסים להתעלות, בא יצר הרע (האשליות) לעקוב אותנו. התרופה היא אמירת הלל כל בקר, שבה אנחנו משבחים את ה' ומגלים גדלותו בעולם. יוצא ששני מעשים קטנים - הדלקת הנר ואמירת הלל, מהווים מסגרת לכל יום של חנוכה. בתחילת החושך של הלילה מדליקים נר לכדי להאיר את החושך באור של תורה, ובזה אני עולה למדרגה חדשה. אבל בסוף הלילה אנו שוב בסכנה. וההלל שלי נותן לי את הכח לעבור את יומי בעבודה, עד שאני שוב חוזר הביתה להדליק עוד נר.
בקשר לזה שאין סעודות מצוה בחנוכה הרמ"א מוסיף דבר נפלא: "ונוהגין לומר זמירות ושבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הוי סעודת מצוה." זאת אומרת שעל ידי הוספת שיר לסעודה אפשר לשנות את המציאות ההלכתית ולהפוך "סעודת רשות" ל"סעודת מצוה"! אבל איך זה עובד?
כאן נמצא המסר של חנוכה. בשבת וחגים אנו עוברים שינוי רדיקלי בכל המציאות: איסור מלאכה. ריבוי סעודות חובה, שעות רבות בבית הכנסת וכו'. כל הנ"ל אמור להעלות אותנו מהמציאות היום-יומית למציאות אחרת של קדושה. בחנוכה לא צריכים את כל זה. כאן התורה מלמדת אותנו שיש אפשרות לחוות התעוררות דתית חזקה מתוך המציאות הרגילה כמו ששיר יכול להפוך אכילה גשמית לחוויה רוחנית, בהדלקת נר או אמירת הלל מעצים אותנו לגלות את ה' בעולם, ולראות את העולם באור חדש. כמו שנס פח השמן האיר את נס הנצחון בנס (מהר"ל), גם החנוכיות שלנו מאירות את כל המציאות באור חדש.
יהי רצון שבחנוכה זו נתחיל באמת לעבוד את ה' ושנזכה לראות את כל המציאות דרך האורות של חנוכה. חג אורים שמח ושבת שלום.