Alternative flash content
Requirements
רבות נכתב על אלמנט האור בחנוכה, ואולי הדבר מתבטא הכי הרבה בשירים שנכתבו על החג, שהידוע בהם: "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן".
ולמרות זאת, תמיד יהיו עוד חידושים ועוד מאמרים שיכתבו על הקשר בין האור לבין עמ"י, אולי כי האור מתברר כמהות עמוקה מאד של מהות העם היהודי.
מהותו של העם היהודי נעוצה בתכונה שבאה לו מאברהם, ראשון אבותיו- תכונת האיתנות. האיתנות היא שילוב של שתי תכונות יהודיות מובהקות: הכלליות, האחדות שבעם, וכן ההחזקה במוסר ובמסורת האלוקיים (שלא בכדי באים מאותו שורש רעיוני..). הקשר בין התכונות הללו, שהוא התגלמות האיתנות, מתבטא בחנוכה באופן המובהק ביותר.
האדמו"ר מסלונים מביא בספרו 'נתיבות שלום', משל על הפסוק: "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו',כ"ג): "משל לאחד שהולך בחשיכה והיה נופל לבורות וליסטים באים עליו. כיוון שהדליק את הנר, ניצול מן הבורות, ועדיי'ן ליסטים באים עליו. כיוון שהאיר היום- ניצול מכולם".
הנר מציל את האדם ממכשוליו הפרטיים, מהבורות שבדרכו ובחייו- והנר זו היא המצווה. המעשים שאדם עושה מאירים לו את דרכו, יש בכוחה של עבודת ה' הפרטית שלו לשמור עליו, להובילו, ולהגן עליו אף בלילות היותר חשוכים של החיי'ם.
אך ההגנה היותר שלמה וכוללת, ההארה הכי גדולה- היא התורה. היא האור שמגרש את הלילה, היא הרווחה מהצרות כולן, מהכוחות והאויבים הרעים הבאים לאדם מבחוץ. והתורה, אף יותר מהמצווה הפרטית, משפיעה על תכונת הכלליות: היא מאירה את כלליות האדם והעם, היא מאירה בנו את תכונת האיתנות.
היוונים ניסו להחשיך בתפישתם האסתטית ומלאת התאוות את עיני ישראל, לכבות גם את התורה המאירה וגם את הנרות הפרטיים. אך שנים של כניעה תחת השלטון היווני לא הצליחו לגרום לכיבוי הנרות של קומץ חשמונאים, שהחליטו להלחם לא רק על הנר אלא גם על האור הגדול עצמו- התורה. בחזונם משכו אליהם עוד ועוד לוחמים ונאבקו על עצמאות כלליותם. בתום הקרבות הזדרזו להדליק את האור מחדש במרכז העולם כולו- בית המקדש, ונעשה להם שם הנס הגדול, נס פח השמן.
בכך העבירו מסר לעולם כולו: שאיגוד עם ישראל לעם אחד על ידי כוח התורה- הוא האור, הוא מקור הכוחות כולם לעם היהודי ולעולם כולו. בהתאגדותם צרפו החשמונאים כל אחד את שמנו הוא, את נרו הוא, וביחד הצליחו להשיב את האור הגדול והאחדות- תכונת האיתנות היהודית- על כנה.
ולו נזכה בע"ה כן בחג חנוכה השנה ובכל שנה בהדלקת הנרות בביתנו הפרטיים וגם בתוכנו פנימה, להחיות את הכוח האמיתי של החג: "כל אחד הוא אור קטן"- בזכות ה"נר מצווה", ו"כולנו אור איתן"- בזכות ה"תורה אור".