שלוש דברי תורה לחנוכה חנוכה תשס"ט

דבר תורה לחנוכה-  שירה פישהויט

הרעיון המרכזי של חנוכה הוא מעטים מול רבים.יש מצד אחד את החשמונאים שהם המעטים ומצד שני יש את היוונים שהם עם גדול ועצום, ובכל זאת החשמונאים מנצחים במלחמה.

הרעיון הזה של מעטים ורבים הוא בעצם הרעיון המהותי של עמ"י כנגד אומות העולם.

למשל, בפרשת השבוע 'וישלח', מסופר שיעקב שלח לעשיו הרבה מתנות. אך עשיו לא רצה את המתנות וטענתו היתה "יש לי רב". זאת אומרת, יש לו יותר ממה שהוא צריך. יעקב לעומת זאת אומר: 'יש לי כל'-  כל מה שאני צריך.

ליעקב מה שיש לו מספיק לו- אפילו אם בכמות זה לא הרבה. לעשיו האיכות לא משנה אלא הכמות. הוא מתגאה וחושב שיש לו יותר הרבה, ואפילו מודה שיש לו יותר ממה שצריך.

זה השוני בין עמ"י לעמים אחרים. ההשקפה שונה- עמ"י מבין שזה לא הכמות שתביא לניצחון אלא רצון ה'. רואים את צורת החשיבה הזאת לארוך כל הדורות. מכאן בא הנס של החשמונאים. זה מתבטא לא רק במלחמה שהם ניצחו כמעטים אלא גם בנס פח השמן. זה הרעיון- כוח של דבר קטן היכול להימשך לעולם.

"Light a Candle with me..."                האם נסחף לתרבות יוון??

חנוכה, כמו שכולנו יודעים היא הסמל למלחמה על הרוח והמחשבה הישראלית היהודית, בניגוד לפורים לדוג' ששם נלחמנו על עצם קיומנו ועל חיינו. אבל כשאנו מתבוננים בצורת הפעולה של מלחמה זאת זה כביכול לא מתאים כי היי'נו מצפים למלחמה ע"י תפילה או לימוד מרובה של תורה... אך המכבים נלחמו.

מלחמה היא דבר מאד פיזי, שלפי ההתאמה הינו יכולים לחשוב שהיא יותר מתאימה לפורים ששם הדברים עסקו בצד החומרי של חיי'נו (ולעומת זאת בפורים המלחמה היתה ע"י צום ותפילה..).

במגילת תענית מוזכר שלמכבים לא היה במה להדליק את החנוכיה ולכן הביאו "שבעה שיפודי ברזל לתפוס בבעץ, והתחילו להדליק". המכבים לקחו אז את כלי המלחמה ועליהם הדליקו את נרות המנורה שמסמלות את הרוח.

משני דברים אלו (מלחמה על הרוח ע"י החומר והדלקת הרוח ע"י החומר) אנו רואים שדרכם של עמ"י אינה התנתקות מהחומר ובזיון אליו אלא השימוש הנכון בו כדי להגדיל את רוח האומה וע"י זה להוציא ממנו את הפוטנציאל האמיתי שבו. היוונים מסמלים את אלילות הגוף והחומר ואנו נלחמים עם דעה זאת כל יום ויום (באופן האישי ובאופן הכללי). לעולם החומר יש הרבה עוצמות שגורמות לנו להסחף אליו, אך הדבר הנכון שהוא גם הקשה יותר, והוא לא ההתנתקות ממנו אלא השימוש הנכון בו (שלפעמים באמת מצריך המנעות מהרבה דברים הקשורים אליו... אך לא ביטולו הגמור).

לחומר ולגוף יש תפקיד מאד משמעותי בחיי'נו ובמהות העולם. ותפקידנו להשתמש בו נכון. שנזכה!!

חנוכה משמח ומאיר!!

דבר תורה לחנוכה-

חנוכה פוגשת אותנו בימים הכי חשובים בשנה, בימים שבהם כדור הארץ נמצא בתחום אורה של השמש זמן מועט ביותר.

כמה מתאים להאיר את הימים והחשוכים ביותר בנרות חג.

אותה נקודה של אור במצב הכי חשוך הוא בדיוק הנקודה של חנוכה. חנוכה התרחשה כמאתיים שנה לפני חורבן בית שנה דווקא אז בטרם היציאה לגלות ולחושך חכמים התקינו לנו את נרות החנוכה, שמונה נרות שיאירו את חשכת הגלות ויוסיפו אומץ ותקווה. בגלות כנסת ישראל חולה, ובחג החנוכה ה' הוא בבחינת מבקר חולים, חנוכה חל ביום חול ולא בשבת או יום טוב, ה' מבקר אותנו דווקא כשאנו בחול, בריחוק ולא כך כשאנו קדושים ופורשים ממלאכה.

מסופר שכשהאדם הראשון ראה שהעולם מחשיך הוא חשב שהעולם נחרב וכשראה שהיום מתחיל להתארך הוא הודה לה' ועשה שמנוה ימי משתה. אחרי שהיום נהיה קצר הוא מתחיל להתארך שוב- דווקא בנקודה הכי חשוכה מתחיל האור. בשמן הזה אנו נקראים לעשות מאמץ- לא להישאר בחושך אלא להאיר אותו, להדליק נר, לקרב את הגאולה, ומובטח לנו שהאור יחזור.