פרשת תרומה

הקשר שבין בנית המשכן לבין שמירת שבת, ידוע ומוכר. חז"ל ביססו את ל"ט אבות המלאכה שאסורות לעשות בשבת, על בסיס המלאכות שנעשו לצורכי המשכן.

מבט מעמיק על שורת המלאכות שאסורות בשבת, יגלה שייתכן והקשר הינו בעל משמעות נוספת, מעבר לענין הטכני שאלו ל"ט אבות מלאכה שנעשו לצורכי המשכן.

המשנה במסכת שבת מפרטת את ל"ט אבות המלאכות שאסורות בשבת:

אבות מלאכות ארבעים חסר אחת הזורע והחורש והקוצר והמעמר הדש והזורה הבורר הטוחן והמרקד והלש והאופה הגוזז את הצמר המלבנו והמנפצו והצובעו והטווה והמיסך והעושה שתי בתי נירין והאורג שני חוטין והפוצע ב' חוטין הקושר והמתיר והתופר שתי תפירות הקורע ע"מ לתפור שתי תפירות הצד צבי השוחטו והמפשיטו המולחו והמעבד את עורו והמוחקו והמחתכו הכותב שתי אותיות והמוחק על מנת לכתוב שתי אותיות הבונה והסותר המכבה והמבעיר המכה בפטיש המוציא מרשות לרשות הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת:

המלאכות האסורות נחלקות לשבע קטגוריות:

א.מלאכות הקשורות לאפית פת (או הכנת אוכל בכלל) – ובכללן חורש זורע קוצר מעמר דש ואופה;

ב.  מלאכות הקשורות לעשית בגד – ובכללן הזוזז צמר, המלבנו, התופר והקורע על מנת לתפור

ג.  מלאכות שקשורות לעשית ספר -  ובכללן הצד צבי, שוחטו, מולחו, מעבד את עורו כותב ומוחק ע"מ לכתוב

ד.  מלאכות הקשורות לבנית בית – הבונה והסותר

ה.מלכות הקשורות לאור וחום – המכבה והמבעיר

ו.  מלאכה כללית – המכה בפטיש

ז.  ומלאכת הוצאה מרשות לרשות.

התורה, בצוותה "ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך", מצווה לעסוק בכל אחת מן העבודות הללו ששה ימים, כדי שיהיה לאדם בשבת אוכל, בגד, ספר, בית, אור וחום, ואז – ישב בבית ולא יעשה כלום אלא "וביום השביעי שבת לה' אלקיך". אז הוא יבנה טרירטוריה של קדושה והתעלות. טריטוריה של זמן.

המשכן, משמש אף הוא טריטוריה של קדושה והתעלות – טריטוריה של מקום.

הזמן והמקום – הם הבסיס לשבת והם הבסיס למשכן. בשניהם התורה מכוונת אותנו לעזוב את החולין ולהגיע אל הקדושה והטהרה במימד אחר.